מאמרים, כתבות וקישוריםמאמרים

דרור כהן, עורך דין בן 35, עומד בכיתה לבוש בגלימה שחורה, ומרצה לתלמידיו על דילמות מוסריות במשפט. לפניו על השולחן אמצעי המחשה - בובת תוכי, כלב פלסטיק מנומר ומכונית צעצוע. בעזרת התוכי הוא מספר לילדים במרכז המחוננים במכללת אורנים, תלמידי כיתה ג' מכל הצפון, על מקרה שפורסם באחד העיתונים - חרדי עסק בטיפול בבעלי חיים, אלא שהתוכי שלו היה מקלל את המטופלים ומתבטא בחוסר צניעות. פוסק הלכה הורה להמית את התוכי, אבל עמותת "תנו לחיות לחיות" עתרה לבית המשפט. דילמה: מה גובר על מה, זכותו של המטפל לפרנסה או זכות התוכי לחיים ולשלמות הגוף?

בכיתה אחרת במרכז עסוק נדב טורי, בן 34, בלימוד שיעור שכותרתו "שיטות פרסום ושיווק בצמחים". באמצעות שקופיות הוא מדגים איך מצליחות הסתוונית והדבורנית למשוך חרקים כך שיאביקו אותם, על ידי שימוש בדימויים מעולם הפרסום והמכירות. "תראו איזה חנות יפה ואיך היא משווקת את עצמה", מעיר טורי על הסתוונית. שדה החרציות הוא "קניון שלם". כשעוברים לדבר על מנגנוני הגנה של צמחים מפני טורפים, מדברים על "מרוץ חימוש", שבו החרקים והצמחים מתחרים מי יביס את מי. באותה שעה מדגים בחדר אחר אלון לוי, בן 42, בעירה של כוכב לכת בשיעור אסטרונומיה, באמצעות הכנת שוקו על גזיה - הנה ה"ליבה" מתחממת, הנוזל מתנפח, נוצר קרום והנה באה ההתפרצות. בסוף כולם מקבלים כוס שוקו עם "ליבה", קוביית שוקולד.

כהן, טורי ולוי הם מורים במרכז להוראת מחוננים במכללת אורנים, שמעניק לכ-400 מחוננים מאזור הצפון יום העשרה בשבוע. שלושתם בעלי השכלה אקדמית וניסיון בתחומם: כהן הוא עורך דין, לוי אסטרונום חובב שמסיים דוקטורט במתמטיקה שימושית, וטורי מסיים תואר שני בביולוגיה. שלושתם לומדים במסלול ייחודי להכשרת מורים לתלמידים מחוננים במכללת אורנים - אחד מארבעה מסלולים (באורנים, באוניברסיטת תל אביב, במכללת גורדון בחיפה ובאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע), שבהם לומדים כיום כ-180 מורים.

דיסק אחר במוח

המסלול הראשון נפתח לפני שלוש שנים במתכונת מצומצמת במכללת גורדון, והשנה מסתיים המחזור הראשון שלו. בשנה הבאה צפוי להיפתח מסלול נוסף להוראת מחוננים באוניברסיטה העברית בירושלים. המסלולים להכשרת מחוננים אינם מיועדים לפרחי הוראה מתחילים, אלא למורים שמלמדים ילדים מחוננים ורוצים להתמחות, או, כמו במקרה של כהן, טורי ולוי, למומחים בתחומם שמלמדים מחוננים בזכות המומחיות שלהם, ללא רקע והכשרה בהוראה ובפדגוגיה. בסוף המסלול, שנמשך שלוש שנים וכולל התנסות, מקבלים המורים תעודת התמחות בהוראת תלמידים מחוננים.

לדברי ראש האגף למחוננים במשרד החינוך, שלומית רחמל, בעשור האחרון חל בישראל שינוי הדרגתי בהתייחסות לתלמידים מחוננים, לעבר הכרה בהם כתלמידים "בעלי צרכים מיוחדים", בדומה לתלמידי החינוך המיוחד או תלמידים שסובלים מלקויות למידה. למחוננים, מסבירה רחמל, יש בעיות לימודיות, חברתיות ורגשיות ייחודיות, שמורים "רגילים" נוטים להתעלם מהן, מתוך הנחה שילד מחונן הוא ילד שיכול להסתדר לבד, ואינו זקוק לעזרה ולתשומת לב מצד המורה. למעשה, ילד מחונן זקוק לגירויים רבים יותר ולקצב למידה מואץ, אחרת ישתעמם, יהיה מתוסכל ולא יממש את הפוטנציאל הטמון בו. לדברי רחמל, יש חוקרים שטוענים שמחוננים חושבים בצורה שונה; ש"יש להם דיסק אחר בראש".

רחמל היתה רוצה שבוגרי המסלולים להכשרת מורים למחוננים ילמדו בכיתות המחוננים ובמסגרות ההעשרה, אך גם בכיתות רגילות, שבהן יש תלמיד מחונן אחד או שניים, כדי שיידעו איך להתייחס אליו. עם זאת, לדבריה, "המטרה העיקרית היא שלכל מורה שילמד בכיתת מחוננים תהיה הכשרה מסודרת".

מיהו מחונן

העובדה שהגדרת "מיהו מחונן" צפויה להתרחב בקרוב, בעקבות שינוי מדיניות באגף למחוננים, ולכלול לא רק 1.5% מהתלמידים שמקבלים את הניקוד הגבוה ביותר במבחני המיון הארציים למחוננים (הנערכים על ידי מכון סאלד לתלמידי כיתות ב') אלא את 5% הטובים ביותר (שיוגדרו "מצטיינים"), תגדיל ודאי את הצורך במורים מתאימים, ובמסגרות הכשרה מתאימות למורים.

מיהו, אם כך, מורה טוב למחוננים? בדו"ח ועדת ההיגוי לקידום החינוך למחוננים בישראל, שפורסם בקיץ 2004, נכתב כי מורה למחוננים צריך לדעת "לטפח מיומנויות וכישורים תוך התייחסות לצורכי הפרט", "ליצור סביבת לימודים ואווירה מרתקת ומאתגרת שיהפכו את הלמידה לחוויה מהנה ולתהליך הנמשך לאורך החיים", ו"לטפח מנגנון להערכה עצמית, לאסרטיוויות ולאומץ להעז ולהביע רגשות ומחשבות" - כולן תכונות שראוי היה שיהיו גם למורה בכיתה רגילה. בנוסף, על המורה לסייע לתלמיד המחונן "להעלות את הדימוי העצמי ולפתח יכולת להתמודד עם ההשלכות השליליות של התיוג כמחונן - חינוך לתפישה עצמית חיובית אך נטולת יוהרה או זלזול באחר".

לדעת הוועדה, מורה למחוננים חייב לתת את הדעת ל"טיפוח ופיתוח מעורבות חברתית" אצל תלמידיו. הוועדה רואה את התלמידים המחוננים כמי שמיועדים לשמש "אליטה משרתת", כלומר כזאת שמנצלת את כישוריה לטובת החברה כולה. לדעת רחמל, שהיתה מרכזת הוועדה, לחברה יש אינטרס לקדם ילדים מחוננים לצרכיה, ולא רק למענם.

לדברי רכז מסלול המחוננים במכללת אורנים, אבינועם בן זאב, רכזי המסלולים למחוננים מתלבטים בשאלה כיצד יש לבחור את המורים במסלול. בעבר, לדבריו, נפתח המסלול לכל מי שרצה, ולא כולם התאימו להוראת מחוננים. בן זאב ינסה בעתיד להביא יותר בעלי מקצוע טובים מתחומים אחרים - משפטנים, מדענים, אדריכלים ואמנים - שילמדו במסלול מקוצר פדגוגיה והוראה. הוא גאה לציין שיותר ממחצית התלמידים בעלי תואר שני ומעלה.

מרבית השיעורים באורנים הם שיעורים עיוניים ופרונטליים, שעוסקים בתכונותיו של הילד המחונן ובייחודו - בפסיכולוגיה של מחוננים, באינטליגנציה השכלית והרגשית שלהם, במבחני איי-קיו ובסביבה החברתית. בנוסף, לומדים המורים למחוננים מחשבים ומחויבים להשתתף בקורס בתחום יצירתי אחד, ולהעמיק בתחום ההתמחות שלהם. ענבל שני, שבעצמה הוגדרה בילדותה מחוננת, מלמדת פסיכולוגיה של הילד המחונן, ומציגה לפני תלמידי הקורס נתונים ממחקרים עולמיים, המראים שמחוננים הם אוכלוסיית סיכון בתחום ההתאבדויות. במסגרת קורס נוסף, ייחודי, היא מזמינה בוגרים מחוננים שמספרים למורים-לעתיד על עצמם.

היא מסכימה שחינוך למחוננים הוא סוג של חינוך מיוחד. "אחד הדברים המרכזיים שנתקלים בהם במגע עם מחוננים הוא התפתחות א-סינכרונית בין הרמה השכלית לרגשית", היא מסבירה. "בגלל ההתפתחות השכלית מורים נוטים להתנהג עם ילדים מחוננים כמו עם בוגרים, בשעה שההתפתחות הרגשית מתעכבת, וזה יוצר הרבה מאוד קשיים".

גם ג'ים פאריש, פסיכולוג ואב לשלושה ילדים מחוננים שמלמד במסלול קורס, מסכים שפיתוח התחום הרגשי אצל מחוננים הוא קריטי. "הם צריכים להיות מסוגלים לגדול באופן רגשי כמו כל ילד אחר", הוא אומר. "מגיל צעיר מאוד הם מרגישים את השונות שלהם, וצריך לעזור להם להבין את זה ולהרגיש טוב עם בני גילם. מורים וילדים אחרים יכולים לפרש חוש הומור עוקצני של ילדים מחוננים כהתנשאות ותוקפנות, וצריך לרכך את זה".

טורי, לוי וכהן נהנים ללמד ילדים מחוננים, אף שהדבר יכול להתגלות כמתיש. "הם תופשים מיד, לא צריך לחזור על החומר. הם תאבי דעת ורוצים לשאול עוד שאלות על כל נושא", אומר לוי. "עם זאת, מבחינה רגשית וחברתית הם לא שונים מכיתה רגילה". "מורה רגיל אמור ללעוס לילדים את החומר, ולילדים האלה צריך כל הזמן לתת גירויים, ריגושים, אתגרים חדשים", אומר כהן. "צריך לבלבל אותם", מוסיף טורי, "הם משתעממים מאוד בקלות, ויכולים להגיד דוגרי שמשעמם להם". הוא רוצה יותר הזדמנויות לדון בבעיות שנוצרות בכיתה. "איך לא לצאת סחוט אחרי שיעור", הוא אומר. רחמל מבטיחה שבמסלול החדש שייפתח באוניברסיטה העברית יהיו יותר סדנאות שבהן יעבדו יותר על "איך ללמד" ופחות על "מה ללמד".

לוי וכהן מתכוונים להמשיך ללמד מחוננים. טורי מתלבט. אחרי שנתיים של הוראה במרכז, ו-10 שנים קודמות של הוראה במסגרות נוער שוחר מדע, הוא יודע שהוא אוהב ללמד, אבל שלחיות מזה אי אפשר. באחרונה, הוא מספר, ישב אצל יועץ פנסיה שהבהיר לו כמה עובדות בסיסיות על החיים. במרכזים למחוננים אמנם משלמים יותר מאשר למורה רגיל, אבל המסגרת הזמנית והיעדר הקביעות מקשים לפרנס משפחה ולהמשיך ללמד בראש שקט. "אולי אלך להיי-טק, או לכלכלה", הוא מתלבט בקול, "אולי כדאי לעיתונות?"

12 אלף מחוננים מוכרים

מערכת החינוך מכירה בכ-12 אלף תלמידים מחוננים. כ-2,500 לומדים בכיתות מחוננים: כיתות קטנות שכל התלמידים בהן מחוננים, הממוקמות בבתי ספר "רגילים", בעיקר בבתי הספר העל-יסודיים (35 בתי ספר) ופחות מזה בחטיבות הביניים (27 בתי ספר) וביסודיים (5 בלבד).

יתר התלמידים המחוננים לומדים ב-51 מרכזי מחוננים, 35 במגזר היהודי ו-16 במגזר הערבי והדרוזי, במסגרת "יום העשרה", שבמהלכו הם מגיעים למרכז במקום לבית הספר שלהם.

לדברי מנהלת מרכז המחוננים באורנים, אסנת שבתאי, מנסה המרכז למצוא דרכים להתגבר על הניתוק החברתי שיכולים לחוות ילדים מחוננים שעוזבים את בית ספר לחלק מהשבוע, ומרשה לתלמידים להביא עמם "אורחים" מהכיתה הרגילה לשיעורי המחוננים. "מורים בכיתה שיש בה תלמידים מחוננים אומרים להם לשתוק ונותנים להם המון חומר", מאפיינת שבתאי התנהלות רגילה של מורה מול ילד מחונן.

ראש האגף למחוננים, שלומית רחמל, מודעת למגבלות הכלי לאיתור מחוננים - המבחן הארצי של מכון סאלד - ושנחשב בעיני חלק ממבקריו "מוטה תרבותית", כלומר כמבחן שאינו מצליח לאתר מחוננים בקרב אוכלוסיות חלשות במיוחד, למשל יוצאי אתיופיה. לדבריה, מופעלת כיום במשרד החינוך תוכנית שמנסה לאתר תלמידים מחוננים ומצטיינים ממוצא אתיופי, ולספק להם מסגרת העשרה מתאימה.